מאקרו
אם היינו שואלים מה תהיה תגובת שוק ההון למלחמה של ישראל מול איראן, סביר להניח שאף אחד לא היה מנחש שמדדי המניות בישראל ירשמו את אחד החודשים החזקים ביותר בכל הזמנים עם עלייה של למעלה מ-9% במדדים המובילים.
שוק ההון המקומי הפגין חוסן יוצא דופן מהיום הראשון למלחמה מול איראן. המלחמה הפתיעה – לא בעצם פריצתה, אלא בעיקר באופי בו התנהלה עד כה: מהלך צבאי מוצלח קצר וממוקד ואי-התגשמותם של תרחישי הקיצון עליהם דובר רבות.
השוק מתחיל לתמחר אפשרות של מציאות ביטחונית חדשה אולי כזאת שתכלול הסכמי שלום חדשים וסיום קרוב של המלחמה בעזה. מציאות שבה האיום על ישראל, כפי שהכרנו אותו בשנים האחרונות, הולך ומתמתן. גם חברות הדירוג שייחסו בעבר משקל גבוה למרכיב הסיכון הגיאופוליטי, עשויות לשקול בעתיד שינוי גישה – אם וכאשר יתברר שהיציבות הביטחונית אכן השתפרה דרמטית.
מדד המחירים לצרכן לחודש מאי הפתיע לטובה כאשר ירד ב-0.3% – מתחת לתחזיות המוקדמות. סעיף הטיסות לחו"ל שגרם בחודש הקודם להפתעה כלפי מעלה במדד ירד בחדות וגרע כ-0.4% ממדד המחירים. הירידה במדד מעמידה את האינפלציה השנתית על 3.1%, מעט מעל הגבול העליון של היעד של בנק ישראל.
בזירת המט"ח, השקל התחזק באופן ניכר מול הדולר, ונסחר סביב רמות של 3.39 ש"ח לדולר. ההתחזקות החלה כבר ב-16 ביוני, עם פתיחת המסחר במט"ח לאחר התבהרות מסוימת בזירה הביטחונית. מגמת ההתחזקות נתמכה גם בגידול בעודף בחשבון השוטף, וכן בזרימות מט"ח משמעותיות מחברות ייצוא ומהשקעות זרות שהמשיכו להגיע למשק הישראלי. המגמה מעידה על אמון מחודש מצד המשקיעים המקומיים והזרים כאחד ביציבות הכלכלה הישראלית ובפוטנציאל שלה. הדולר נחלש במהלך החודש מול מרבית המטבעות בעולם אך השקל היה המטבע החזק ביותר. מתחילת השנה השקל התחזק מול הדולר בכ-6.5%.
היצוא הביטחוני מישראל ממשיך לצבור שיאים. לפי האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון שנת 2024 הייתה שנת שיא ביצוא הביטחוני: 14.8 מיליארד דולר- רובו מעסקאות ענק עם מדינות אירופה (53%) ומאסיה (23%).
המציאות הגיאופוליטית המורכבת מהווה מנוע צמיחה משמעותי לתעשיות הביטחוניות. בעוד שבזירה הפומבית נשמעות קריאות להגבלות מסחר מול ישראל, מאחורי הקלעים נחתמות עוד ועוד עסקאות. שלל החזיתות בשנים האחרונות והמתיחות הגוברת בעולם, הפכו את מערכות ההגנה האווירית הישראליות (כמו "קלע דוד" ו"חץ") ואת פתרונות הסייבר, לוחמה אלקטרונית ומל"טים למוצרים מבוקשים עם יכולות מוכחות בשדה הקרב. חברות כמו רפאל ואלביט ממשיכות לדווח על ניצול מלא של כושר הייצור ועל צבר הזמנות המבטיח להן הכנסות שנים קדימה.
מניות
כאמור, מתחילת החודש המדדים בישראל מציגים את הביצועים הטובים בעולם עם עליות של כ-8% במדדים המובילים. המדדים המקומיים משלימים עלייה של למעלה מ-20% מתחילת השנה, גבוה משמעותית מהתשואות של מדדי ארה"ב ואירופה. מבחינתו של המשקיע הישראלי הפער אף גבוה יותר שכן החלשות הדולר אל מול השקל גורמת לכך שרכישת מדד S&P 500 חשוף לדולר הניבה תשואה שקלית שלילית.
מדד ת"א בנייה עלה בכ-30% במהלך החודש, האם הראלי הזה משקף הערכה רציונלית של הזדמנויות כלכליות אמיתיות, או שמא מדובר בציפיות שעלולות להתנפץ אל קרקע המציאות?
ההיגיון המניע את המשקיעים פשוט: התמונות הקשות של בניינים הרוסים מפגיעות טילים במרכז הארץ מתורגמות במחירי המניות להזדמנות עסקית בשל 3 גורמים עיקריים: שיקום ותיקון נזקים, עלייה בביקוש לדירות עם ממ"ד ועלייה בביקושים להתחדשות עירונית.
למרות האופטימיות, חברות הבנייה בישראל ממשיכות להתמודד עם שורה של אתגרים מהותיים – חלקם נובעים מהמלחמה האחרונה, ואחרים היו כאן עוד קודם:
- ריבית גבוהה ומימון יקר: עלויות המימון ממשיכות להעיק על רווחיות הפרויקטים. עלות המימון לרוכשים גם היא גבוהה מאוד ובנוסף עצר בנק ישראל את מבצעי מימון הקבלנים (20/80)
- מחסור בעובדים: חשש ביטחוני והגבלות על עובדים זרים מובילים לעיכובים ולקושי תפעולי באתרים רבים.
- התייקרות חומרי גלם: התייקרות תשומות הבנייה פוגעת ברווחיות הפרוייקטים
- בירוקרטיה סבוכה: הליכי תכנון ואישורים ארוכים מעכבים את התחלת הביצוע ודורשים מימון ממושך. בנוסף, פרויקטים תלויים בהסכמות מורכבות, ולעיתים נופלים עקב סירוב דיירים.
בארה"ב מניותיהן של חברות הטכנולוגיה הגדולות נסחרות מתחילת השנה במגמה מעורבת:
- אפל מתמודדת עם אכזבת המשקיעים בגין עיכוב בפיתוח יכולות ה‑AI של Siri, והמניה רשמה ירידה שנתית מצטברת של כ־20%.
- אנבידיה – חזרה לשיא כאשר שווי השוק של החברה עומד על כ-3.77 טריליון דולר ובכך עקפה את מיקרוסופט בתור החברה עם שווי השוק הגבוה ביותר. החברה נהנית מהביקוש הגובר לתשתיות AI.
- טסלה איבדה החודש כ־5% בין היתר על רקע עימות פומבי מתוקשר בין אילון מאסק לנשיא טראמפ, סביב הצעת חוק שמבקשת לקצר את משך הטבות המס לרכבים חשמליים — מהלך שעלול לפגוע בביקושים ולצמצם את יתרון המחיר של טסלה מול המתחרים. במקביל, החברה רשמה גם התקדמות טכנולוגית מרשימה כאשר ב־22 ביוני השיקה טסלה את שירות הרובוטקסי הראשון שלה ,שירות הסעות אוטונומי, המבוסס על רכבי החברה
שוק ההנפקות האמריקאי מתעורר עם התאוששות השווקים כאשר אחת ההנפקות הבולטות ביותר הייתה של Circle (סימול: CRCL), החברה המנפיקה את המטבע היציב USDC, שגייסה כ-1.1 מיליארד דולר לפי שווי של כ־7.2 מיליארד דולר. המניה זינקה לאחר ההנפקה בכ־700% תוך חודש בלבד, על רקע ביקוש חזק מצד משקיעים וההתלהבות הגוברת סביב רגולציית ה‑Stablecoins החדשה.
בהקשר הזה אושר במהלך החודש חוק ה‑Stablecoins החדש, המחייב את החברות המנפיקות מטבעות דיגיטליים צמודי דולר להחזיק רזרבות מלאות ולפעול תחת פיקוח הפד. בעקבות המהלך זינקה מניית Coinbase בכ־25%, ואילו מניות Visa ו‑Mastercard נחלשו בכ־7% ו9% בהתאמה, על רקע הערכות כי ענקיות כמו אמזון ו‑Walmart צפויות להשיק פתרונות תשלומים משלהן.
אגרות חוב
ההצלחה במלחמה מול אירן לא פסחה על שוק האג"ח הישראלי. תשואת האג"ח הממשלתי של ישראל ירדה בחדות במהלך החודש מרמה של 4.5% באג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים לרמה של 4.22. ההתחזקות המשמעותית של השקל צפויה לתרום לירידה באינפלציה בחודשים הקרובים ולאפשר לבנק ישראל להוריד את הריבית מהר יותר מהצפוי.
ירידת פרמיית הסיכון של ישראל צפויה גם לתמוך בהעלאת דירוג האשראי של המדינה לאחר שחברות הדירוג הורידו מתחילת המלחמה את דירוג האשראי מספר פעמים.
גם בארה"ב נרשמה במהלך החודש ירידת תשואות, אם כי צנועה יותר מאשר בישראל. הירידה המשמעותית במחיר הנפט צפויה לתמוך בהמשך ירידת האינפלציה בארה"ב ולאפשר לפד להוריד את הריבית במהלך השנה. שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב מגלם 2-3 הורדות ריבית עד סוף שנת 2025.
שוק האג"ח הקונצרני בישראל ממשיך לספק מרווחים נמוכים ביותר. מדד תל בונד 60 מגלם מרווח מאג"ח ממשלתי של פחות מ-0.8% – מהנמוכים ביותר מאז השקת המדד. גם מדד תל בונד תשואות צמודות המורכב מחברות בדירוגים נמוכים יותר נסחר במרווח של 1.3% בלבד מאג"ח ממשלתי כך שהפיצוי על מעבר מהשקעה באג"ח ממשלתי לאג"ח קונצרני, נמוך משמעותית היום מאשר בעבר.
