מאקרו
האם שוק ההון התרגל לטראמפ? תופעה מעניינת בשבועות האחרונים היא האופן בו המשקיעים התרגלו להצהרותיו של נשיא ארה"ב. אם בעבר כל התבטאות נשיאותית בעלת פוטנציאל השפעה כלכלי הייתה גוררת תנודתיות חדה בשווקים, נראה שבשבועות האחרונים המשקיעים סקפטים לגבי הסבירות שההצהרות אכן יתורגמו למדיניות שתשפיע על הכלכלה. כך לדוגמא כאשר טראמפ התבטא ברשת החברתית שלו לגבי ההסכם עם סין שווקי המניות המשיכו לעלות: "עשיתי עסקה מהירה עם סין כדי להציל אותם ממה שחשבתי שהוא מצב גרוע מאוד, שלא רציתי לראות אותו קורה. בעקבות העסקה הכל התייצב, ובסין חזרו ל'עסקים כרגיל'. כולם היו שמחים. אלה החדשות הטובות. החדשות הרעות הן שסין, באופן שלא יפתיע את כולם, הפרה לחלוטין את ההסכם עם ארה"ב. סיימתי להיות 'אדון נחמד'".
"אם היו מציגים את נתוניה המאקרו־כלכליים של ישראל מבלי לציין את שמה, איש לא היה מאמין שמדובר במדינה הנתונה במצב מלחמה". על ההתבטאות הזאת חתום מקסים ריבניקוב, המדרג הראשי של ישראל ב־S&P
בראיון שהתקיים עימו ציין מקסים שהתחזית השלילית נשמרת לא בשל חולשה כלכלית מיידית, אלא בעיקר בגלל אי־הוודאות סביב משך הלחימה והיקפה. בנוסף הדגיש מקסים את העוצמה והחדשנות של המשק, יתרות המט”ח הגבוהות והיכולת לגייס חוב בתנאים טובים גם תחת לחץ ביטחוני כמאפיינים של חוסן כלכלי מרשים. עם זאת, הזהיר מהשפעות שליליות אפשריות בשל גירעון מתרחב, ניהול תקציבי רופף והיחלשות האיזונים בין מוסדות השלטון. סוכנות הדירוג אישררה את דירוגה של ישראל והותירה את התחזית השלילית. S&P הצביעה על כך שלמרות יציבות יחסית בנתונים המאקרו־כלכליים, הסיכונים הגיאופוליטיים נותרו גבוהים ואי־הודאות התקציבית ממשיכה להעיב.
גם ארה"ב עמדה החודש במוקד של סוכנות דירוג. הפעם זו הייתה Moody’s שבמהלך היסטורי הורידה לראשונה בתולדותיה את דירוג האשראי של ארצות הברית מרמת Aaa לרמת Aa1. ההחלטה משקפת את החשש הגובר מיכולת הממשל האמריקאי להתמודד עם החוב ההולך ותופח, שכבר חצה את רף ה־36 טריליון דולר, ואת הקושי להגיע להסכמות תקציביות יציבות לאורך זמן. בכך מצטרפת Moody’s ל־S&P ול־Fitch, שכבר הורידו את הדירוג בשנים קודמות, ומסמנת בכך את אובדן הקונצנזוס הגלובלי סביב ארה”ב כעוגן פיננסי מוחלט. אף שהכלכלה האמריקאית נותרה חזקה והדולר שומר על מעמדו כמטבע רזרבה עולמי, הדירוג החדש שולח מסר ברור.
מדד המחירים לצרכן בישראל מפתיע כלפי מעלה עם עליה חודשית של 1.1%, נתון שגבוה כמעט פי 2 מהתחזיות. העלייה החודשית החדה נבעה בעיקר מעלייה בולטת של 15.9% במחירי נסיעות לחו"ל שתרמו למדד 0.7% – יותר ממחצית העליה. סעיף הטיסות כבר הוביל בשנה האחרונה להפתעות משמעותיות (לשני הכיוונים) ונראה שתחזיות השוק עדיין מתקשות לצפות את התנהגותו.
ימים ספורים לאחר פרסום המדד, בנק ישראל פרסם את החלטתו להשאיר את הריבית ברמה של 4.5%, בפעם ה-11 ברציפות – החלטה שלא הפתיעה את המשקיעים. ההחלטה התקבלה על רקע אינפלציה שנתית של 3.6% העולה על גבול היעד העליון של 3%, ואי-ודאות ביטחונית הנובעת מהמשך הלחימה בעזה. בנק ישראל ציין כי הפעילות הכלכלית ממשיכה להתאושש באופן מתון, עם צמיחה בקצב שנתי של 3.4% ברבעון הראשון של השנה, קרובה לתחזית העדכנית של בנק ישראל של 3.5% אך נמוכה מתחזיות קודמות שצפו צמיחה של 4-5 אחוזים. החלטת הבנק משקפת גישה זהירה, המתמקדת ביציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית תוך התחשבות בסיכונים הגיאופוליטיים והפיסקליים הקיימים.
מנגד, בארה”ב נרשמה דווקא הפתעה חיובית: מדד המחירים לצרכן עלה באפריל ב־0.2% בלבד, פחות מהתחזיות, האינפלציה השנתית התמתנה ל־2.3%, הרמה הנמוכה ביותר מאז פברואר 2021. מדד הליבה, שאינו כולל מחירי מזון ואנרגיה, עלה ב-0.2% בחודש אפריל, ושמר על קצב שנתי של 2.8%.
מניות
שיא חדש נשבר: – מדד ת"א 125 זינק ב-6.55% בחודש מאי והגיע לשיא כל הזמנים. את העליות הוביל שוב סקטור הפיננסים, עם תשואה מרשימה של כ-12%. העליות נתמכו בהתייצבות ביטחונית, דוחות חיוביים וכניסת כספים זרים, אך נשאלת השאלה אם המומנטום יישמר גם בחודשים הקרובים.
עונת הדוחות לרבעון הראשון בישראל הגיעה לסיומה ואפשר לסכם אותה כמוצלחת באופן יחסי.
הבנקים הישראליים, המהווים את הסקטור הגדול ביותר במדד ממשיכים להפגין עוצמה. בנק הפועלים גנב את ההצגה עם שיפור מרשים ברווחיות- כשהצליח לשפר את התשואה על ההון ב1.8% לעומת הרבעון המקביל אשתקד לרמה מרשימה של 16.4%, הגבוהה במערכת. לא הרחק ממנו, מזרחי-טפחות ששמר על יציבות עם תשואה של 16.2%, מעט נמוכה מהרבעון המקביל בה הציגה תשואה על ההון של 18.1%! בנק דיסקונט חווה את הפגיעה החדה ביותר, והציג תשואה על ההון של 13% "בלבד".
גם הדוחות של חברות הביטוח תחת התקנה החדשה (IFRS 17) היו טובים מאוד והסקטור זינק בחודש מאי בכ-13%.
בארה"ב הסתיים חודש מאי בעליות שערים חדות כאשר מדד ה-S&P 500 טיפס ב-6.2%, הנאסד"ק הוסיף 9% לערכו, ומדד הדאו ג'ונס עלה ב-4%. עם זאת, מהלך החודש התאפיין בתנודתיות ניכרת, שהושפעה בעיקר מההתפתחות במדיניות המכסים של ארה"ב. באמצע מאי, נרשמה אופטימיות זהירה בעקבות נתוני אינפלציה מתונים מהצפוי לחודש אפריל וההכרזה על הפוגה זמנית במלחמת המכסים בין ארה"ב לסין, אשר כללה הפחתת מכסים הדדית ואף אפשרה לבואינג לחדש משלוחי מטוסים לסין. מהלכים אלו, לצד דיווחים על הסכמים כלכליים משמעותיים שהנשיא טראמפ חתם עליהם עם סעודיה וקטאר, הובילו לעליות שערים.
עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2025 בוול סטריט הייתה חיובית כאשר מרבית החברות במדד S&P 500 (כ-78%) הצליחו לעקוף את תחזיות הרווח למניה, וכ-63% עקפו את תחזיות ההכנסות. מגזר הטכנולוגיה המשיך להוביל עם ביצועי שיא של ענקיות כמו Alphabet, Meta, Microsoft ו-Nvidia, שהציגו גידול ממוצע של 13.4% ברווח למניה, בעיקר הודות לפריחה בתחומי הענן והבינה המלאכותית. גם מגזרי הבריאות והתקשורת הציגו נתונים חיוביים, בניגוד למגזר האנרגיה שספג ירידה ברווחיות. אירוע בולט נוסף היה המשבר בענקית הבריאות UnitedHealth, שהוסיפה לרדת החודש כ27% והשלימה ירידה של 50% תוך חודשיים בלבד. הירידות החדות נבעו משילוב של פתיחת חקירה פלילית נגדה על ידי משרד המשפטים האמריקאי, התפטרות פתאומית של המנכ"ל, וביטול תחזיות לשנת 2025.
למרות הרווחיות הגבוהה, צמיחת ההכנסות הממוצעת הייתה מתונה יחסית (4.8%) מתחת לממוצע החמש־שנתי של כ־7%, אך שיעור הרווח הנקי טיפס הודות להתייעלות תפעולית. התחזיות להמשך השנה מתאפיינות בזהירות, בעיקר על רקע חששות ממכסים ועלויות ייבוא, מה שמצביע על תקופה מאתגרת יותר ופחות צפויה במחצית השנייה של 2025.
אגרות חוב
חודש מאי התאפיין בהמשך מגמת עליית התשואות באגרות החוב הממשלתיות בארה"ב ובישראל. במוקד תשומת הלב עמדה ההחרפה המתמשכת בפרמטרים הפיסקאליים של ארה"ב. הגידול בגירעון יחד עם הצפי להנפקות אג"ח בהיקפים משמעותיים והדיונים סביב הארכת הטבות מס צפויים להכביד על שוק החוב.
שוק האג"ח האמריקאי מתמחר 2 הורדות ריבית עד סוף שנת 2025, בדומה לצפי של חברי הפד.
מרווחי התשואה בין אגרות החוב הקונצרניות לבין אגרות החוב הממשלתיות ממשיך להצטמצם. בארה"ב נרשמה ירידה חדה במרווחי אג"ח High Yield והם נסחרים במרווח נמוך משמעותית מהממוצע של השנים האחרונות. בישראל נרשמה מגמה דומה כאשר מדדי אג"ח קונצרני רבים נסחרים במרווחים מהנמוכים ביותר מיום הנפקת המדדים. משקיעי שוק האג"ח מבקשים היום פיצוי נמוך משמעותית מבעבר תמורת המעבר מהחזקה של אג"ח ממשלתי לאג"ח קונצרני. החברות בישראל מנצלות את המרווחים הנמוכים ומגייסות חוב חדש כאשר במהלך החודש גוייס כ-7 מיליארד ש"ח, חלקו בחברות שמגיעות לגייס בפעם הראשונה בשוק ההון.