100 הימים הראשונים לכהונת נשיא ארה"ב נחשבים כאינדיקציה מוקדמת לכיוון המדיניות ולהשפעות על הכלכלה. המושג נולד בתקופת נשיאותו של פרנקלין רוזוולט, שנכנס לתפקידו ב-1933 בעיצומו של השפל הגדול, משבר כלכלי חסר תקדים שכלל קריסת בנקים ואבטלה המונית. בתגובה למשבר, רוזוולט הבטיח לפעול והוביל חקיקה נרחבת בקונגרס ובכך קבע סטנדרט לפעילות נשיאותית אינטנסיבית בתחילת הכהונה.
אם לשפוט על פי תגובת השווקים, 100 הימים הראשונים לכהונתו של טראמפ לא היו מוצלחים במיוחד. למעשה אירעה תופעה של בריחה מנכסים אמריקאים כאשר המניות, האג״ח הממשלתי והדולר ירדו והזהב התחזק. בין היתר הגורמים לירידות הינם:
- מלחמת סחר אגרסיבית
ארה"ב הטילה באפריל 2025 מכס בסיס גלובלי של 10% על יבוא. בנוסף, הוטלו מכסים "הדדיים" גבוהים יותר (עד 50%) על מדינות ספציפיות, תוך ציון חוסר הדדיות בסחר. המצב הסלים במהירות מול סין, עם מכסים הדדיים שהגיעו לרמות חסרות תקדים של כ-145%. ביום שבו המכסים אמורים היו להיכנס לתוקף הודיע הממשל על דחייה של 90 יום על המכסים הספציפיים (אך לא על מכס הבסיס של 10%) לרוב המדינות, למעט סין, קנדה ומקסיקו. - מתקפה על הבנק הפדרלי
הצהרות הנשיא בנוגע לאפשרות להדיח את יו"ר הפד יצרו אי-ודאות מוניטרית. בעקבות זאת, האמון של השווקים ביציבות הכלכלית נפגע. - פער בין ציפיות למציאות
המשקיעים קיוו לפריחת מניות עם כניסתו של טראמפ, אך במקום זאת קיבלו תקופה של מדיניות פופוליסטית וחוסר וודאות גבוה.
ההתפתחויות האחרונות בזירת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ממשיכות לספק חוסר ודאות למשקיעים. לאחר שממשל טראמפ הטיל מכס דרמטי של 145% על יבוא סיני בתחילת אפריל, נשמעו סימנים ראשונים לשינוי כיוון: הנשיא ושר האוצר רמזו פומבית כי ייתכן שהמכסים ירדו בצורה ניכרת – מהלך שמטרתו להכין את הקרקע לעסקה אפשרית.
המשקיעים הגיבו באופטימיות, אך בצד הסיני מיהרו לקרר את ההתלהבות. דיווחים בתקשורת האמריקאית, שהתבססו על גורמים רשמיים בבייג'ינג, טענו כי אין כלל מגעים פעילים בנושא המכסים.
המגמה הזו מעלה לא מעט סימני שאלה: האם ארה"ב באמת מחפשת נתיב לריכוך עמדתה, אולי בעקבות לחץ כלכלי גובר או אי יציבות בשווקים? או שמא מדובר בטקטיקת משא ומתן מחושבת? ומהצד השני – האם סין נוקטת בגישת "קשה להשגה", או שבאמת אין כל דיאלוג מאחורי הקלעים?
הפער בין המסרים מוושינגטון לאלה מבייג'ינג מעמיק את אי-הוודאות. בזמן שארה"ב מקדמת שיחות סחר עם מדינות נוספות כמו הודו ודרום קוריאה, הקרב המרכזי מול סין נותר פתוח – והשאלה שנותרת על הפרק: מי ימצמץ ראשון?
בישראל, מדד המחירים לצרכן רשם עלייה חודשית משמעותית של 0.5%, גבוה מתחזיות האנליסטים. למרות שקצב האינפלציה השנתי התמתן קלות ל-3.3%, הוא נותר עדיין מעל היעד של בנק ישראל. הגורמים המרכזיים לעלייה החודשית כללו התייקרויות ניכרות בסעיפי הלבשה והנעלה, תרבות ובידור, פירות טריים ושירותי דיור.
תחזית אפריל 2025 של קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מציירת תמונה פחות אופטימית לכלכלה העולמית. הצמיחה הגלובלית צפויה להאט באופן ניכר ל-2.8% בלבד בשנת 2025, ירידה משמעותית מהתחזיות הקודמות. הסיבה המרכזית היא מלחמת הסחר והטלת המכסים שיצרו רמת אי-ודאות חסרת תקדים.
ההאטה אינה פוסחת כמעט על אף אחד. תחזיות הצמיחה הורדו משמעותית עבור:
- ארה"ב: ירידה חדה בתחזית ל-1.8% ב-2025.
- סין: תחזית מונמכת ל-4.0%, על רקע חולשה פנימית ופגיעה מהסחר.
- גוש האירו: צמיחה מאופקת מאוד עם הורדות תחזית.
ומה לגבי ישראל?
על הנייר, התחזית לישראל נראית סבירה:
- צמיחה: 3.2% ב-2025 ו-3.6% ב-2026.
- אינפלציה: התמתנות ל-2.7% ב-2025 ו-2.0% ב-2026.
- אבטלה: נמוכה יחסית, סביב 3%.
הקרן מדגישה כי התחזית לישראל כפופה ל "אי-ודאות מוגברת עקב העימות באזור". כלומר, המספרים האופטימיים יחסית תלויים מאוד בהתפתחויות הביטחוניות, והסיכונים להרעה משמעותיים.
בשורה התחתונה: נתוני המאקרו בארה"ב עדיין מציגים תמונה חיובית אך מדובר בנתונים שהשפעת המכסים וחוסר הוודאות עדיין לא הגיעה אליהם. העולם צפוי להכנס לתקופה של האטה בזמן שכולם ממתינים לקבל וודאות בקשר לגובה המכסים הסופי.
מניות
עונת הדוחות לרבעון הראשון של 2025 בארה"ב בעיצומה. התוצאות אומנם מסכמות את הרבעון טרום ההשפעה של מדיניות המכסים החדשה אך שיחות הועידה של החברות מתארות מציאות אחרת. ניתוח של חברת IoT Analytics מצא כי המילה "מכס" הוזכרה ב-43% מהשיחות ברבעון הראשון של 2025, קפיצה של 190% בהשוואה לרבעון הקודם. מדיניות המכסים החדשה מקשה על החברות להציג תחזיות כאשר מספר חברות מרכזיות משכו את התחזיות שלהן לשנת 2025 בשל חוסר הוודאות.
המכסים החדשים יוצרים חוסר ודאות גדולה בחברות הגדולות בעולם. אמזון, אפל, ג'נרל מוטורס, קטרפילר ואחרות אשר מדווחות על עלויות ייצור ותפעול שמזנקות במאות מיליוני דולרים, לצד חוסר ודאות שמאלץ אותן למשוך תחזיות ולהיערך מחדש. אפל כבר מעבירה ייצור להודו ולווייטנאם, אמזון מזהירה מפני פגיעה במוכרים, וענקיות התעשייה מדברות על האטה בהשקעות ובקיצוצים.
רוב החברות במדד S&P 500 כבר פרסמו את תוצאותיהן לרבעון הראשון של השנה, והתמונה הכללית היא חיובית. עד כה, 72% מהחברות במדד דיווחו, כאשר 76% מהן עקפו את תחזיות הרווח למניה ו-62% דיווחו על הכנסות גבוהות מהצפוי. שיעור הצמיחה ברווחים עומד כעת על 12.8% – רמה גבוהה שמסמנת רבעון שני של צמיחה דו-ספרתית.
גם בצד ההכנסות נרשמה עלייה – 4.8% בממוצע – כאשר מגזרי הטכנולוגיה והבריאות מובילים את הטבלה, ואילו התעשייה מציגה ירידה קלה בהכנסות לעומת השנה הקודמת.
לצד הדוחות החזקים, מתחילה להיווצר מגמה של הורדת תחזיות להמשך השנה. אנליסטים הפחיתו את תחזיות הרווח לרבעון השני ב-2.4% במהלך אפריל – קיצוץ גבוה מהממוצע ההיסטורי לחודש ראשון של רבעון. עיקר ההפחתות נרשמו במגזר האנרגיה, שמושפע מירידת מחירי הנפט.
גם בתחזיות לשנה כולה נרשמה ירידה – קיצוץ של 3.1% בתחזית ה-EPS לשנת 2025 מאז סוף דצמבר, כאשר רק מגזרי התקשורת והשירותים הציבוריים הציגו עדכון כלפי מעלה.
תגובת השוק לדוחות הייתה חיובית מאוד כאשר מדד S&P 500 רושם רצף עליות של 9 ימים – הרצף הארוך ביותר ב-20 השנים האחרונות.
שורה תחתונה:
הנתונים בפועל מציגים תמונה חיובית אך הסביבה המאקרו-כלכלית – הכוללת חשש ממכסים חדשים, האטה בצמיחה הגלובלית ואי ודאות לגבי מדיניות הפד – כבר מחלחלת אל תוך התחזיות קדימה. המכפיל העתידי של 20.2 עדיין מצביע על רמות שוק יקרות ביחס לממוצע העשור האחרון והרעה משמעותית בנתוני מאקרו עלולים להוביל לתיקון.
אג"ח
משקיעי האג"ח לא הצליחו לברוח מהשפעות מלחמת הסחר כאשר חודש אפריל התאפיין בתנודתיות משמעותית בשוקי האג"ח בארה"ב. תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים נעה בטווח רחב, ירדה בתחילה, זינקה לשיא של כ-4.5% באמצע החודש , ונסוגה לאזור 4.17% בסוף אפריל , רק כדי לזנק שוב מעל 4.3% בתחילת מאי בעקבות דוח תעסוקה חזק מהצפוי. התנודות שיקפו את המאבק בין חששות ממיתון (שדוחפים תשואות מטה) לבין חששות אינפלציוניים (שדוחפים תשואות מעלה), כאשר דוח התעסוקה החזק דחה את ציפיות השוק להפחתת ריבית ראשונה ליולי.
הבנק האירופאי הפחית את הריבית ב-0.25% לאור התמתנות האינפלציה, במיוחד במחירי השירותים, והקצב המתון של עליית השכר. במסיבת העיתונאים, נשיאת ה-ECB, כריסטין לגארד, לא הסתירה את הדאגה: "אי הוודאות יוצאת הדופן" סביב מתיחות הסחר הגואה מאיימת לפגוע בצמיחה האירופית דרך ירידה ביצוא, בהשקעות ובאמון הצרכנים. המסר היה ברור: אומנם הורדנו את הריבית אבל אנחנו לא מבטיחים רצף של הורדות – הכל תלוי בנתונים.
מנגד, בארה"ב, יו"ר הפד, ג'רום פאוול, חזר והזהיר שהמכסים החדשים "גדולים משמעותית מהצפוי" ויובילו כנראה ל"אינפלציה גבוהה יותר וצמיחה איטית יותר". פאוול הודה שהמצב מציב את הפד בפני דילמה קשה: המכסים עלולים להעלות גם את האבטלה וגם את האינפלציה. בניגוד לבנק האירופאי, הפד מעדיף "להמתין לבהירות רבה יותר" לפני שיפחית את הריבית.
נגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, אמר בראיון לתקשורת כי במידה ולא תהיה הסלמה ביטחונית האינפלציה צפויה להתכנס לתוך היעד במהלך השנה. בתרחיש כזה צופה הנגיד 2 הורדות ריבית בשנה הקרובה.
