מאקרו
מלחמת הסחר עולה מדרגה והמשקיעים שואלים את עצמם האם טראמפ ילך עד הסוף עם המדיניות עליה הכריז או שמא הוא משתמש במכסים ככלי לשיפור עמדות מול המדינות. קנדה ומקסיקו אומנם קיבלו דחייה של 30 ימים אך המכסים צפויים להיכנס לתוקפם כבר במרץ, זאת מכיוון שלדבריו של טראמפ המדינות לא עשו מספיק כדי לצמצם את הברחות הסמים. במקביל, ב-4 בפברואר נכנסו לתוקף מכסים של 10% על מוצרים סיניים כאשר סין בתגובה הטילה מכסים של 15% על פחם וגז טבעי והוסיפה הגבלות נוספות על יצוא מינרלים אסטרטגיים.
עוד חתם הנשיא האמריקאי על צו המבטל את הפטור ממכסים על פלדה ואלומיניום והכריז על תוכנית להטיל מכסים נוספים על ייבוא רכבים, תרופות ושבבים מסין.
בהקשר של מדיניות הנשיא נזכיר גם את חברת אפל שהכריזה על השקעה של 500 מיליארד דולר בארה"ב במהלך 4 השנים הקרובות. הפרויקט כולל הקמת מפעל ענק ביוסטון והכפלת גודלה של קרן הייצור המתקדם ל-10 מיליארד דולר. המהלך יתרום תוספת משרות חדשות והגדלה של המיסים שאפל משלמת בארה"ב.
בנוסף, המהלך מחזק את מעמדה של ארה"ב במאבק הטכנולוגי מול סין ומצמצם את התלות בשרשראות אספקה גלובליות. ההודעה מגיעה יומיים לאחר הפגישה בין טים קוק לנשיא טראמפ, בה דנו בהשפעת המכסים על שרשראות האספקה. טראמפ הצהיר כי ההשקעה היא תוצאה ישירה של מדיניות המכסים האמריקאית שמובילה את החברות להעביר את הייצור חזרה לארה"ב.
סביר להניח שנראה חברות נוספות מגדילות את הייצור המקומי דבר שיתמוך בצמיחה של כלכלת ארה"ב.
האינפלציה בארה"ב ובישראל מפתיעה כלפי מעלה:
בארצות הברית, מדד המחירים לחודש ינואר 2025 עלה ב-0.5%, מעל הצפי של 0.3%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3%. העלייה מיוחסת בין היתר להתייקרות מחירי המזון, במיוחד בשל זינוק של 15% במחירי הביצים עקב שפעת העופות ולעליה של 1.1% במחירי האנרגיה בשל התייקרות מחירי הדלק. גם מדד הליבה, שאינו כולל מחירי מזון ואנרגיה, עלה בחודש ינואר ב-0.4% וב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב- 3.3%.
בישראל, מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר עלה ב-0.6%, מעט מעל הצפי של 0.5%. חלק גדול מהעלייה במדד הגיע מהצעדים הממשלתיים: העלאת המע״מ, התייקרות הארנונה, החשמל והמים. מחירי הסיגריות תרמו לעלייה של 0.14% למדד. המדד ב-12 החודשים האחרונים עלה ב-3.8% משמעותית מעל היעד של בנק ישראל. אנו מעריכים כי בהמשך השנה האינפלציה תתחיל להתכנס לתוך היעד של בנק ישראל.
מניות
מדדי המניות בארה"ב פתחו את השנה כמדדים החלשים מבין המדדים העיקריים. בעוד מדד ה-S&P 500 השיג תשואה של 1.4%, מדד ת"א 125 הציג תשואה של כ-5% ומדדי המניות באירופה זינקו בכ-9%.
מה מסביר את הפער?
- תמחור – מכפיל הרווח של מדד ה-S&P 500 עומד על כ-22 לעומת מכפיל הרווח באירופה שעומד על 14. חלק מהפער במכפיל מוסבר ע"י הרכב המדד כאשר המדד האמריקאי מוטה לטכנולוגיה, אך גם בהשוואה של חברות מסורתיות ישנו פער משמעותי לטובת ארה"ב.
- מדיניות מוניטרית – בעוד הבנק המרכזי האירופי צפוי לבצע הורדות ריבית משמעותיות במהלך 2025, הפדרל ריזרב האמריקאי צפוי להוריד הריבית ב-0.25%-0.5% בלבד. הפער צפוי להפחית את עלויות המימון לחברות אירופיות בשיעור ניכר.
עונת הדוחות בארה"ב בעיצומה: רווחי החברות ברבעון הרביעי צמחו ב-15.7% בהשוואה לשנה שעברה. 76% מהחברות הצליחו להכות את תחזית ההכנסות של האנליסטים, שיעור הגבוה מהממוצע ארוך הטווח העומד על 67%. ההכנסות צמחו ב-4.9% כאשר מגזרי התקשורת והפיננסים הובילו בצמיחת הרווח עם 32.8% ו-30.0% בהתאמה. במבט קדימה לרבעון הראשון של 2025 הרווח צפוי לצמוח ב-8.3%.
דווקא 7 המופלאות, שתרמו חלק ניכר מהתשואה במדדי המניות בשנים האחרונות, מציגות חולשה מתחילת השנה כאשר למעט מטא כולן מציגות תשואה שלילית.
חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב: אפל, מטא, מיקרוסופט, אמזון וגוגל, מתכננות להשקיע סכום אדיר של יותר מ-350 מיליארד דולר בבינה מלאכותית (AI) בשנת 2025. ההשקעות כוללות פיתוח תשתיות ענן, שבבים, מרכזי נתונים מתקדמים ומודלים חדשניים.
- אמזון מובילה עם השקעה של 100 מיליארד דולר דרך AWS, כולל פיתוח שבבים ייעודיים ל-AI.
- מיקרוסופט מתמקדת בהרחבת Azure ובשיפור יעילות המודלים שלה בהשקעה של 80 מיליארד דולר .
- גוגל תשקיע כ-75 מיליארד דולר בפיתוח מודלים ובשדרוג תשתיות הענן שלה.
- מטא משקיעה 65 מיליארד דולר, בעיקר בבניית מרכזי נתונים ובפיתוח עוזרי AI חכמים.
בשבועות האחרונים, מנכ"ל מיקרוסופט, סאטיה נאדלה, דיבר על שינויים בתכניות ההשקעה של החברה בבינה מלאכותית (AI). למרות שמיקרוסופט התחייבה להשקיע 80 מיליארד דולר בתחום, נראה שהיא בוחנת מחדש את הדרך שבה היא תוציא את הכסף הזה. לפי נאדלה, החברה מתמקדת עכשיו ב"חיסכון חכם". במקום לבנות מרכזי נתונים חדשים בכל העולם היא תעדיף לחכור תשתיות קיימות ולשפר את היעילות של המערכות שלה. עוד הוסיף נדאלה, כי המחירים של רכיבי AI צפויים לרדת בשנים הקרובות, מה שיאפשר למיקרוסופט להוציא פחות ועדיין להישאר בתחרות.
שוק המניות הסיני ממשיך להפגין ביצועים עודפים ביחס לשווקי המניות בעולם. הגורמים לעליות כוללים את הכרזת המודל של deepseek שמציג את יכולתן של החברות הסיניות לפתח מודלי AI איכותיים וכן גורמים חיצוניים כמו התערבות ממשלתית להגברת הנזילות והקלות רגולטוריות. בולטת במיוחד ענקית האינטרנט הסיני, עליבאבא, שמשלימה זינוק של כ-50% מתחילת השנה. מניית החברה המשיכה את מסע העליות שלה גם על רקע דיווחים על שיתוף פעולה אפשרי עם אפל בתחום הבינה המלאכותית, מהלך שעשוי לחזק את מעמדה בשוק הטכנולוגיה. למרות הראלי הנוכחי, השוק הסיני עדיין מתמודד עם משבר נדל”ן וחוסר ודאות כלכלי.
אג"ח
ממשלת ישראל השלימה במהלך החודש גיוס חוב דולרי בסך 5 מיליארד דולר כחלק מתוכנית הגיוסים שלה, בין השאר למימון הגירעון הנובע מהוצאות המלחמה המתמשכת. הגיוס כלל שתי סדרות אג"ח לטווחים של 5 ו-10 שנים עם מרווחי ריבית של 120 ו-135 בהתאמה. ההנפקה זכתה לביקושים משמעותיים של 23 מיליארד דולר (פי 4.6 מהסכום המוצע). הגיוס בוצע על רקע ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל כאשר גיוס זה משקף את האמון של המשקיעים זרים (וגם המקומיים) בכלכלה הישראלית. המרווח בהנפקה גבוה מהמרווח שמדינת ישראל ידעה לגייס בו בעבר בעקבות החששות הגיאו-פוליטיים ויחס החוב-תוצר שהעפיל ל-69%.
תשואות האג"ח הממשלתי ל-10 שנים בארה"ב ירדו לרמה הנמוכה ביותר מזה חודשיים והגיעו לתשואה של 4.28%. הירידה נגרמה משילוב של נתונים כלכליים חלשים וחששות ממלחמת הסחר. בנוסף, קיצוצים במשרות ממשלתיות, בהובלת מחלקת היעילות הממשלתית (DOGE) שהוקמה על ידי אילון מאסק, מעלים חששות להיחלשות שוק העבודה ולפגיעה בהוצאות הצרכנים.
