סקירת מאקרו מרץ

מאקרו

חודש דרמטי בסקטור הבנקאות העולמית. הראשון ליפול היה סיליקון ואלי בנק (svb). הבנק, שהתמחה בשירות לסטארטאפים וחברות הייטק הודיע על מחיקה משמעותית בשל מכירה של אגרות חוב והכריז על גיוס הון גדול שגרר ריצה אל הבנק למשיכת פיקדונות.

אל סיליקון ואלי בנק הקורס הצטרפו מוסדות פיננסים נוספים:  signature bankנסגר ו-first republic bank נכנס לסכנת קריסה עד שחולץ בידי הבנקים הגדולים.

ואז הגיע קרדיט סוויס. 170 שנות הקיום של הבנק השוויצרי הסתיימו עם רכישתו ע"י המתחרה UBS ב-3.25 מיליארד דולר. הבנק המרכזי השוויצרי הסכים להעמיד קו נזילות עצום של 100 מיליארד פרנק שוויצרי לטובת העסקה. הדרמה הגדולה התרחשה דווקא בקרב מחזיקי אגרות החוב של הבנק מסוג  AT1 (רובד הון נוסף) כאשר הרגולטור השוויצרי החליט על מחיקת אגרות החוב האלו בהיקף של כ-17 מיליארד דולר. אגרות חוב מסוג AT1 הונפקו בעקבות המשבר הפיננסי של 2008 ונועדו לשמש ככרית לספיגת הפסדים במקרה שרמת ההון של הבנק יורדת מסף מסוים או במקרה שהרגולטור החליט שיש סיכון לקיימות הבנק. המהפך הגדול היה שבעלי המניות קיבלו חלק (קטן) מהשקעתם בעוד מחזיקי AT1 איבדו את כל ההשקעה.

קריסת הבנקים שינתה לחלוטין את צפי המשקיעים להעלאות הריבית בשוק האמריקאי. משקיעי האג"ח צופים כעת ירידת ריבית של כ-1% במהלך השנה הקרובה. חברי הפד לעומתם פרסמו את גרף ה-Dot Plot שלהם המשקף יציבות בריבית בשנה הקרובה.

אז מי טועה? היסטורית, המשקיעים בד"כ צודקים. הפעם אנו לא בטוחים. ע"מ שהבנק המרכזי בארה"ב יוריד את הריבית בצורה מהירה עוד השנה צריך להתרחש משבר או האטה כלכלית חריפה בארה"ב. כרגע, זה אינו תרחיש הבסיס שלנו.

הפד קיבל במהלך החודש נתוני מאקרו המאפשרים לו להאט משמעותית את קצב עליות הריבית:

1.מדד המחירים לצרכן עלה בהתאם לצפי. קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים הואט ל-6%

2. המכירות הקמעונאיות בארה"ב ירדו ב-0.4% (לעומת צפי לירידה של 0.3%)
3. מדד המחירים ליצרן הציג ירידה חודשית של 0.1% לעומת צפי לעלייה של 0.3%. הקצב השנתי הואט ל-4.6%.

באירופה לא התרגשו מהבעיות בבנקים והעלו, בניגוד לציפיות, את הריבית ב-0.5% ברקע לעלייה באינפלציה.

בישראל, עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.5% – מעל צפי האנליסטים. המדד הושפע מעליית מחירי השכירות ואנו סבורים כי המגמה הזאת צפויה להימשך. רוכשי דירות פוטנציאלים רבים יושבים על הגדר לנוכח הקיפאון בשוק הנדל"ן, התוכנית לשכירות לטווח ארוך לא מתרוממת בשל הריביות הגבוהות שפוגעות במודל הכלכלי ולכן הביקוש לשכירות נשאר גבוה מאוד וימשיך לדחוף את שכר הדירה כלפי מעלה.

השארנו את האירוע המשמעותי ביותר בישראל לסוף – חוסר הודאות שמחוללת המתיחות הפוליטית. קשה לקבוע האם הרפורמה המשפטית תביא עימה פגיעה כלכלית ובאיזו עוצמה. דבר אחד בטוח – אי ודאות אינה טובה לשווקים הפיננסים.

המהומה הפוליטית שליוותה את השווקים בישראל החודש שהגיעה לשיא עם פיטורי שר הביטחון הכניסה תנודתיות מאוד חריגה למדדים בישראל ולשער השקל/דולר. בסוף החודש הושגה הסכמה על דחיית הרפורמה והתחלה של הידברות, ניתן רק לקוות כי יושגו הסכמות והמתיחות הפוליטית והחברתית תרד.

אג"ח

מהפך בתשואות. שוק האג"ח בארה"ב גילם עד לפני חודש 3 העלאות ריבית בפגישות הקרובות. קריסת הבנקים בארה"ב הפכה לגמרי את ציפיות המשקיעים שרואים כעת ירידת ריבית של 1% במהלך השנה, כאמור, ציפייה דרמטית מידי לדעתנו.

תשואת האג"ח הממשלתי לשנתיים בארה"ב שכבר הגיעה לרמה של 5% צנחה ל-4% (ירידת התשואות המהירה ביותר מזה עשרות שנים) ותשואת האג"ח ל-10 שנים ירדה מרמה של 4% ל-3.55%.

בישראל, תשואת המקמ שהונפק בריבית של כ-5% ירדה לרמה של 4.55%.

אירוע מחיקת ה-AT1 של בנק קרדיט סוויס  השפיע על אגרות חוב מסוג CoCo בכל העולם. המחשבה שייתכן וסדר הנשייה יתהפך ובעלי מניות יקבלו חלק מהשקעתם בעוד בעלי האג"ח נמחקים הובילה לתמחור מחדש של חלק מאגרות החוב האלו. הרגולטור האירופאי (באירופה כמות גדולה מאוד של AT1) מיהר להכריז שאצלו זה לא יקרה, בעלי האג"ח ישארו קודמים לבעלי המניות.

לבנקים הישראלים מספר אגרות חוב מסוג CoCo שכבה שנייה. באגרות אלו התנאים לפגיעה בבעלי האג"ח קשיחים יותר ובחלקן המנגנון הוא המרה למניות ולא מחיקה. הנקודה החשובה ביותר היא איכות הבנק המנפיק. הבנקים הישראלים שמרנים, מפוקחים מאוד ובעלי פעילות בנקאית מסורתית ולא בנקאות להשקעות. אנו סבורים כי הסיכון לאירוע דומה בבנקים הישראלים הוא נמוך ביותר.

חודש מרץ האיר פנים למשקיעי האג"ח כאשר אגרות החוב הממשלתיות השקליות עלו בחדות בדגש על אגרות החוב הארוכות.

מרבית מדדי אגרות החוב הקונצרניות סיימו את החודש בעליות שערים מתונות כאשר מרווחי הסיכון עולים בשל החששות בשווקים והפדיונות בקרנות הנאמנות.

מניות

ישראל מצמצמת (במקצת ( את הפער מהעולם. שוק המניות הישראלי, למרות התנודתיות החריפה, היה משווקי המניות הטובים בעולם במהלך החודש. עדיין, בהסתכלות שנתית השוק הישראלי הוא מהיחידים בעולם המציג תשואה שלילית. את הפער בתשואה ניתן לשייך לאי הודאות הפוליטית וכן להרכב המדדים בישראל.

את הביצועים הטובים ביותר החודש רשם סקטור הטכנולוגיה. הסקטור מוכיח שבטווח הקצר הגורם המסביר המשמעותי ביותר לביצועי הסקטור הוא תשואות האג"ח. כאשר תשואות האג"ח יורדות בחדות הסקטור ממריא ולהיפך.

האם עונת הדוחות בארה"ב מצדיקה ריצה של 15% במדד הנאסד"ק מתחילת השנה? כנראה שלא. מדדי המניות כבר רואים את ירידות הריבית באופק ומתמחרים את ההתאוששות הכלכלית שהקלה בתנאים המוניטרים מביאה איתה.

עונת הדוחות בישראל בשיאה ומסתמנת בעיקר כחיובית:

בנקים – דוחות מעולים לרבעון הרביעי ולשנה כולה. הגורם שימשיך להכתיב את הקצב הוא מרווח הריבית הגבוה. צפי לדוחות טובים גם ברבעונים הקרובים כאשר גורמי הסיכון הם האטה משמעותית בפעילות הכלכלית או החרפה של המשבר הפוליטי.

חברות הנדל"ן המניב הגדולות ממשיכות לדווח על תפוסות גבוהות בנכסים כאשר אין סימנים להאטה כלכלית בדוחות שלהן.

קמעונאיות המזון דיווחו תוצאות חלשות עם שיעורי רווחיות נמוכים. עליית השכר והאינפלציה בשילוב התחרות בענף השפיעו לרעה על התוצאות.

את עליות השערים במהלך החודש בשוק הישראלי הוביל סקטור האנרגיה. הסקטור שנהנה מהעלייה במחיר הנפט לקראת סוף החודש נהנה גם מההצעה שקיבלה חברת האנרגיה ניו-מד לרכישה של 50% מהמניות שלה בפרמיה של 70% מעל מחיר המנייה בשוק.

חג פסח שמח!