fbpx

סקירה חודשית חודש ספטמבר

 

האם ארה"ב תגיע לחדלות פירעון? כנראה שלא. השאלה האמיתית היא כמה זמן המערכת הפוליטית בארה"ב תמשוך את הסיפור הזה.

אם לא יוסכם על תקציב למימון המשרדים השונים, הממשל האמריקאי יושבת. השבתה של הממשל היא אירוע שהתרחש כבר שלוש פעמים בעשור האחרון ובמידה וההשבתה תהיה ממושכת היא צפויה לעלות מיליארדי דולרים למשק האמריקאי. חברי הקונגרס הסכימו בינתיים על המשך מימון הממשל לחודשיים הקרובים.

האירוע הדרמטי יותר (אך בעל סיכוי נמוך) הוא חדלות פירעון של ארה"ב במידה ולא תושג הסכמה על העלאת תקרת החוב עד ל-18 באוקטובר. נקודת המחלוקת העיקרית היא סביב חבילת התמיכה בגובה של 3.5 טריליון דולר שיזם הנשיא ביידן. 

דרמה נוספת בשווקים סיפקה חברת אוורגרנד – יזמית הנדל"ן הגדולה בעולם. לחברה יש חובות בסכום של 310 מיליארד דולר מתוכם 90 מיליארד דולר לנושים והיתר לספקים ולרוכשי דירות.

האסטרטגיה של אוורגרנד לצמיחה מהירה תוך מינוף גבוה פגעה בה משמעותית כשהממשל הסיני הטיל מגבלות נוספות על מתן אשראי לחברות נדל"ן. החברה לא שילמה את הריבית הדולרית על אגרות החוב ובמידה ולא תצליח להסדיר את התשלום תוך 30 יום תוכרז חדלת פירעון.

האירוע של אוורגרנד רחוק מלהסתיים וההשלכות של חדלות פירעון בחובות העצומים של החברה על הכלכלה העולמית עדיין לא ברורות. לפי פרסומים בסין לא סביר שהממשל יחלץ את החברה והמשקיעים חוששים מאפקט דומינו שישפיע על כל המערכת הפיננסית.

האם העולם נכנס למשבר אנרגיה? הצטברות של מספר גורמים יוצרת מחסור באנרגיה בעיקר באירופה ובסין. הגורמים העיקריים למשבר הם החורף המתקרב וסגירת אמצעי ייצור אנרגיה שאינם מבוססים על אנרגיה מתחדשת. בזמן שהקיץ התאפיין בכמות רוח נמוכה ובפחות משקעים התומכים בייצור חשמל הידרואלקטרי, הפקת האנרגיה הירוקה ירדה משמעותית. אנו סבורים כי רוב הגורמים הם זמניים בלבד ולא צפויה השפעה משמעותית על הכלכלה מעבר לטווח הקצר.

ונסיים בנימה אופטימית – רמת התחלואה ברחבי העולם יורדת. הירידה ברמת התחלואה צפויה לתרום לצמיחה העולמית ולפתור בעיות ייצור שונות. כמו כן, הודיעה חברת התרופות Merck על פיתוח תרופה לקורונה הצפויה להפחית באופן משמעותי את הסיכוי להידרדרות המחלה. לתרופה יתרון נוסף שהיא ניטלת כגלולה ולא בהזרקה כך שהזמינות שלה צפויה להיות גבוהה במידה ותאושר.

מניות

מרבית מדדי המניות בעולם רשמו תשואה שלילית משמעותית בחודש ספטמבר. מדדי המניות בארה"ב ירדו בשיעור החד ביותר מאז חודש מרץ 2020 בו התחילה מגפת הקורונה להשפיע על השווקים. 

הירידות במדדי המניות התרחשו על רקע הטון הניצי של חברי הפד, כתוצאה מחששות של השפעת האינפלציה וצווארי הבקבוק באספקת המוצרים וכן על רקע משבר החובות של Evergrande הסינית וחוסר הוודאות לגבי ההשפעה שלו.

המדד שרשם את הביצועים החלשים ביותר מבין המדדים העיקריים היה מדד הנאסד"ק שהושפע בעיקר מעליית התשואות בארה"ב. 

מדד ת"א 125 היה חריג לטובה ורשם תשואה חיובית של מעל 2% בחודש ספטמבר. הסיבות לתשואה החיובית של המדד היו בעיקר עליית מחירי האנרגיה שהשפיעה לחיוב על המניות בסקטור ושל גורמים נקודתיים כמו חברות הפארמה פריגו וטבע שרשמו עליות נאות בעקבות הסכמות רגולטוריות שהשיגו.

 

אג"ח

חודש דרמטי בשוק האג"ח בארה"ב. תשואת האג"ח ל-10 שנים עלתה בחודש ספטמבר בכמעט 0.2% על רקע התבטאויות חברי הפד על תחילת קיפול ההרחבה המוניטארית לקראת סוף השנה.

הבנק המרכזי ציין כי הכלכלה והתעסוקה ממשיכות במגמת ההתחזקות שלהן וכמחצית מחברי הפד צופים העלאת ריבית ראשונה כבר במהלך 2022. 

צפי הריבית של חברי הפד לפי שנים:

תחזית האינפלציה בארה"ב ל-2022 עלתה לרמה של 2.2%, זהה לתחזית האינפלציה לשנת 2023. יו"ר הפד הדגיש כי צווארי הבקבוק בייצור נמשכים, אך מדובר בגורמים זמניים בלבד.

למרות העלייה באינפלציה בגוש האירו, יו"ר ה-ECB לא מדברת עדיין על צמצום ההרחבה המוניטרית באירופה. הטון היוני של הבנק המרכזי לא מנע מתשואות האג"ח ל-10 שנים בגרמניה לטפס מרמה שלילית של כ-0.5%- בחודש אוגוסט לרמה של 0.1%-. 

בישראל, עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.3% בחודש אוגוסט ומשלים בכך עלייה של 2.3% מתחילת השנה. 

על פי פרסומי בנק ישראל הצפי הממוצע של החזאים בישראל לאינפלציה ל-12 החודשים הקרובים עומד על כ-1.5% בלבד בעוד הצפי מעקומי התשואה עומד על מעל 2%. 

בניגוד למגמה בארה"ב, מרבית מדדי האג"ח הקונצרני בישראל רשמו תשואה חיובית במהלך חודש ספטמבר בהובלת אגרות החוב הצמודות למדד.