סקירה חודשית מרץ 2022

רכבת ההרים בשווקים הפיננסים ממשיכה ובהמשך לנכתב בסקירה הקודמת שווקי המניות מציגים עליות מתחילת הלחימה בין רוסיה לאוקראינה. 

בזמן שרוסיה משתמשת בארסנל החימוש שלה המערב משתמש בסנקציות משמעותיות נגד הכלכלה הרוסית. הצעדים כוללים בין השאר ניתוק חלק מהבנקים הרוסים ממערכת העברת הכספים (SWIFT), עצירת פרויקט צינור הגז נורדסטרים 2, הקפאה של נכסי האוליגרכים הרוסים וחרם של ארה"ב על האנרגיה הרוסית. חשוב לציין כי בעוד ארה"ב יכולה להחרים את הנפט והגז הרוסי בזכות עצמאותה האנרגטית, אירופה נמצאת בבעיה.

ייצוא האנרגיה מכניס לרוסיה כ-40% מהתקציב השנתי שלה כאשר אירופה מהווה מעל 50% מההכנסות. למעשה, אירופה מממנת את המלחמה באוקראינה כאשר לפי ה-NY Times  היא שילמה לרוסיה יותר מ-19 מיליארד דולר מאז תחילת הלחימה. כעת, רוסיה שלפה קלף נוסף מהשרוול כאשר היא דורשת לקבל את התשלום עבור האנרגיה שהיא מייצאת ברובל ולא בדולר או באירו. לאירופה יהיה קשה להיענות לדרישה הזאת ויהיה מעניין לראות האם אחד מהצדדים ירד מהעץ עליו טיפס או שהמשבר יחריף.

בעוד התותחים הרוסים רועמים, הפד מתחיל להשתמש גם בתחמושת שלו על מנת להילחם באינפלציה המשתוללת והעלה את הריבית ב-0.25%. יו"ר הפד הכריז כי הבנק המרכזי יהיה מוכן להעלאות ריבית גבוהות יותר ואינו שולל גם העלאה כפולה של 0.5% ועל ידי כך שלח את אגרות החוב בארה"ב לירידות שערים נוספות.

שוק התעסוקה בארה"ב ממשיך לספק נתונים חזקים כאשר המשק האמריקאי הוסיף בחודש פברואר 678 אלף משרות לעומת צפי לתוספת של 400 אלף, כמו כן שיעור האבטלה ירד ל-3.8%.

בישראל, מדד חודש פברואר עלה ב-0.7% לעומת צפי אנליסטים לעלייה של 0.5%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.5%. גל ההתייקרויות האחרון גורם לאנליסטים להעלות את תחזית האינפלציה גם לשנה הקרובה אל מעל 3%. בנק ישראל מאותת על העלאות ריבית קרובות (יתכן וכבר בהכרזת הריבית הקרובה) כאשר הצפי בשוק האג"ח עומד על ריבית של מעל 1.5% בעוד שנה.

על פי סקר כוח האדם של הלמ"ס שיעור התעסוקה בישראל עלה לרמתו הגבוהה ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה. המשק הישראלי נמצא למעשה במצב של תעסוקה מלאה עם שיעור אבטלה של 3.8%.

מניות

חודש מרץ התאפיין בעליות שערים במרבית מדדי המניות בעולם. מדד המניות העולמי הוסיף לערכו כ-3.5% בהובלת מדד ה-S&P 500 שעלה ב-5.9%.

גם החודש הוביל סקטור האנרגיה בארה"ב את העליות לאור מחירי הנפט והגז הגבוהים כאשר בעקבות המלחמה גם סקטור חומרי הגלם זינק בכ-7.5% במהלך חודש מרץ. סקטור הטכנולוגיה התאושש גם הוא עם עלייה של 7% במדד הנאסד"ק אך מתחילת השנה הסקטור עדיין בירידות שערים חדות.

עונת הדוחות בישראל הסתיימה במגמה חיובית כאשר החברות ממשיכות להציג צמיחה וליהנות מחוזקם של הכלכלה והצרכן הישראלי. גם בישראל חברות האנרגיה מובילות את עליות השערים מתחילת השנה כאשר אליהן מצטרפות גם החברות שנהנות מהלחימה כדוגמת אלביט מערכות וכיל.

הדרמה הגדולה של החודש נרשמה במדדי מניות האינטרנט בסין. המדד ירד ב-3 ימי מסחר במעל 30% על רקע מספר חששות וביניהם:

  1. חשש ממחיקת מספר מניות מהמסחר בארה"ב
  2. המלחמה בין רוסיה ואוקראינה וחשש מתמיכה מוגזמת של סין ברוסיה
  3. התגברות החששות הרגולטורים בסין
  4. חשש מהאטה עולמית

הצהרות הרגעה מכיוון הרגולטור הסיני ביום המסחר שלאחר מכן שלחו את המדד לעלייה יומית של כ-40% (!), סממן נוסף לתנודתיות החריפה של השווקים הפיננסים בעת האחרונה.

אג"ח

לפי האסטרטגים של Bank Of America אנחנו בדרך לשוק האג"ח הממשלתי הגרוע ביותר מאז שנת 1949. קרן הסל על מדד האג"ח המצרפי בארה"ב ירדה מתחילת השנה כ-7%. בעקבות דברי יו"ר הפד שלא שלל העלאות ריבית של 0.5% כדי להילחם באינפלציה, תשואות האג"ח הממשלתי ל-10 שנים בארה"ב זינקו לרמה של 2.5%.

אירוע מעניין בעקום התשואות בארה"ב – התשואה לפדיון של אג"ח ל-5 שנים עקפה את התשואה לפדיון של אג"ח ל-30 שנה. אירועים מסוג זה מתרחשים כאשר המשקיעים מאמינים כי הריבית אומנם תעלה בטווח הקצר אך ההאטה בכלכלה תגרום לבנק המרכזי להפחית את הריבית בטווח הארוך יותר. 

גם בישראל משקיעי האג"ח לא חווים נחת כאשר מדד All bonds (מדד אג"ח כללי לשעבר) רשם ירידה של כ-4% מתחילת השנה. מרווחי הסיכון של אגרות החוב הקונצרניות עדיין לא נפתחו בצורה משמעותית.

העלאת הריבית בישראל מתקרבת לאחר שהמשנה לנגיד ציין כי יתכן והצמצום המוניטרי יתרחש מוקדם מכפי שהבנק חשב. 

בולטות לטובה אגרות החוב הממשלתיות הצמודות הקצרות שהציעו תשואה חיובית מתחילת השנה ברקע לחששות המשקיעים מהתגברות האינפלציה.

בהמשך לסקירה של החודש הקודם, עקום התשואות בישראל ממשיך להיות תלול מאוד. בעוד האג"ח האמריקאי מעניק תשואה גבוהה יותר מזו של מדינת ישראל כמעט לכל אורך העקום, בטווחים הארוכים של 30 שנה התשואה של האג"ח הממשלתי בישראל גבוהה במעל 0.5% (3.1% לעומת 2.5%).