סקירה חודשית חודש נובמבר

!Not Again זועקת הכותרת של העיתון New York Post. בדיוק כשכולם קיוו שהחזרה לשגרה כבר מעבר לפינה (למרות שאירופה וארה"ב חווים עדיין את גל התחלואה מהווריאנט הקודם), הגיע ווריאנט חדש וקיבל את השם אומיקרון.

בשעת כתיבת הסקירה עדיין אין מספיק מידע על הווריאנט החדש שהוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"מעורר דאגה". השאלה המשמעותית ביותר ביחס לוואריאנט החדש היא האם הוא עמיד לחיסונים הקיימים. גם במידה ויסתבר כי האומיקרון עמיד לחיסון, פייזר ומודרנה הודיעו כבר כי בתוך מספר חודשים יוכלו ליצר חיסון חדש המותאם גם לווריאנט האומיקרון.

למרות הפאניקה שתקפה את השווקים אנו סבורים כי לא תהיה לאומיקרון השפעה כלכלית מרחיקת לכת בדומה לזו שהייתה לגל הקורונה הראשון ממספר סיבות:

  1. מקבלי ההחלטות מוכנים יותר ומנוסים יותר – בישראל לדוגמא בתוך מספר שעות התקבלו החלטות משמעותיות.
  2. צוותי הרפואה ערוכים יותר, יש בסיס לחיסון ויש תרופות של פייזר ומרק
  3. התשתית לעבודה מרחוק כבר מוכנה במקומות רבים
  4. המשקיעים מבינים שהקורונה לא פוגעת בחלק גדול מהחברות בשוק ובחלק האחר הפגיעה קצרת טווח בלבד

השקל הישראלי המשיך להתבסס כמטבע החזק בעולם מול הדולר. ההתערבות של בנק ישראל בשוק לא הצליחה למנוע ממנו להתחזק לרמה של 3.08 ₪ לדולר אך דווקא החששות מפני התפרצות הווריאנט החדש גרמו להיחלשות המטבע המקומי לשער של 3.16.

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.1% – מתחת לתחזיות האנליסטים. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-2.3%. סעיף התחבורה והתקשורת ירד ב-1.1% בהשפעה של ירידה חדה במחירי נסיעות לחו"ל. כמו כן מחירי הפירות והירקות ירדו ב-1.4%.

 

מניות

בשוק המניות הייתה מגמה מעורבת בחודש נובמבר. בעוד שווקי אירופה הציגו ירידות שערים בעקבות גל התחלואה שפוקד את היבשת, שווקי המניות בארה"ב נותרו כמעט ללא שינוי. שוק המניות המוביל בעולם בחודש נובמבר ומתחילת השנה הוא דווקא השוק הישראלי. מדד הבנקים שמהווה חלק גדול ממדד ת"א 125 הוסיף עוד 3.5% ומשלים עלייה מטאורית של 57% מתחילת השנה.

עונת הדוחות בישראל מסתיימת במגמה חיובית. דוחות הבנקים הציגו תשואה נאה על ההון והמשך החזרים של הפרשות שנת הקורונה. החברות הקמעונאיות בישראל מציגות דוחות חזקים מאוד המשקפים את חוזקו של הצרכן הישראלי.

מדדי המניות בישראל נפרדים בשמחה ממניית חברת פריגו שנמחקת מהמסחר (תיסחר רק בארה"ב). משקל המניה היה מהגבוהים במדדי המניות המובילים ופגע משמעותית בתשואה ב-5 השנים האחרונות בשל ירידה של למעלה מ-60% במחיר המנייה (למען ההגינות נציין כי היו שנים שפריגו תרמה תרומה חיובית משמעותית לתשואת המדד).

למרות שהמדדים העיקריים בארה"ב קרובים לשיא כל הזמנים ישנן חברות רבות שהציגו ירידה של עשרות אחוזים בחודשים האחרונים. מדובר בעיקר בחברות שהיו מתומחרות בתמחור גבוה ולא היכו את התחזיות במידה ניכרת. חלק גדול מהמניות הם מתחום העבודה מהבית והתשלומים הדיגיטליים. גם חברות רבות שהנפיקו בדרך של ספאק התממשו בחדות בתקופה האחרונה.

 

אג"ח

בדיוק כשהיה נראה שמתחיל מהלך מסויים של עליית תשואות באג"חים הממשלתיים והשוק תמחר עליית ריבית מוקדמת מהצפוי בארה"ב הגיע הוואריאנט החדש ושינה (זמנית?) את כללי המשחק. חששות המשקיעים הורידו את התשואות ל-10 שנים מרמה של 1.67% לרמה של 1.5% ודחו את צפי עליית הריבית בארה"ב לסוף 2022.

בישראל, נהנו אגרות החוב הארוכות והשקליות מההפתעה השלילית במדד המחירים. בעוד מדדי אגרות החוב הקונצרניות רשמו תשואה שלילית, מדד התל בונד השקלי הציג עליות של כ-1.3%.

כצפוי, בנק ישראל הותיר את הריבית ברמה של 0.1%. הבנק מציין כי יסיים את רכישות האג"ח הממשלתיות בשווקים במהלך דצמבר ובכך יסתיימו תכניות ההתערבות בשוקי האג"ח שהוכרזו במהלך 2020.

עוד מוסיפים כלכלני הבנק כי "תהליך התאוששות המשק הישראלי מהמשבר נמשך. עם זאת, עדיין קיימים אתגרים לפעילות הכלכלית. לכן, הוועדה תמשיך לנהל מדיניות מוניטרית מרחיבה לאורך זמן, בהתאם לקצב הצמיחה והתעסוקה ותוואי האינפלציה. זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות ובהתאוששות הכלכלית מהמשבר, ולהבטיח המשך פעילותם התקינה של השווקים הפיננסים."