fbpx

מהי איגרת חוב?

איגרת חוב היא התחייבות (הלוואה) של מנפיק האג"ח אל רוכש האג"ח. תנאי האג"ח כמו התקופה לפדיון, הריבית ולוח התשלומים נקבעים בעת הנפקת האג"ח. במסחר בבורסה מחיר האג"ח יכול להשתנות ולהשפיע על תשואת האג"ח. היחס בין התשואה לבין מחיר הנייר הוא הפוך כשהמחיר יורד התשואה לפדיון עולה ולהיפך.

סוגי אג"ח
את אגרות החוב ניתן לחלק במספר דרכים:

לפי מנפיק:
1. אג"ח ממשלתי – אג"ח שהונפקה ע"י מדינה
2. אג"ח קונצרני – אג"ח שהונפקה ע"י חברה מסחרית

לפי בסיס הצמדה:
1. אג"ח צמוד – אג"ח שהקרן והריבית צמודים לנכס (יכול להיות מדד מחירים או מטבע)
2. אג"ח לא צמוד – אג"ח שהקרן והריבית שלו אינם צמודים לנכס אחר
3. אג"ח בריבית משתנה – אג"ח שהקופון המחולק מושפע מהריבית במשק או מאג"חים ממשלתיים

תשואה לפדיון – זוהי התשואה השנתית שמקבל המשקיע אם הוא מחזיק את האג"ח עד למועד הפדיון הסופי. באג"ח שקלי, התשואה לפדיון היא נומינלית ובאג"ח צמוד למדד התשואה לפדיון היא ריאלית.

התשואה לפדיון מורכבת משני רכיבים:
1. ריבית – התשואה המופקת מהקופון שהאג"ח משלם
2. רווח (הפסד) הון – ההפרש בין מחיר האג"ח בשוק לבין ערך הפדיון שלו (בד"כ 100 אגורות)

הסיכונים בהשקעה באג"ח:

ישנם 4 סיכונים עיקריים בהשקעה באג"חים:
1. סיכון המנפיק – הסיכון כי מנפיק האג"ח יגיע למצב של חדלות פירעון ולא יוכל לשלם את האג"ח. לדוגמא: סיכון המנפיק של ממשלת ישראל נמוך ביחס לסיכון המנפיק של חברה הנסחרת בישראל.
2. סיכון מחמ (משך חיים ממוצע) – ככל שמחמ האג"ח ארוך יותר כך רגישותו לשינויים בפרמטרים כלכליים כמו ריבית ואינפלצייה גבוה יותר.
3. סיכון אינפלציה – ברכישה של אג"ח שאינו צמוד למדד יש סיכון של עלייה מהירה באינפלציה שמורידה את כוח הקנייה של ההשקעה
4. סיכון נזילות – הסיכון לאי יכולת למכור את האג"ח במחירי השוק. ככל שהנזילות באג"ח נמוכה יותר כך פיצוי התשואה צריך לדרוש גבוה יותר

התשואה לפדיון אמורה לשקף את הסיכונים בהשקעה באג"ח, ככל שהסיכון גדול יותר כך המשקיעים ידרשו תשואה גבוהה יותר
מרווח מאג"ח ממשלתי – הפרש התשואה בין האג"ח הקונצרני לאג"ח ממשלתי באותו מחמ. המרווח אמור לשקף את סיכון המנפיק והנזילות של אג"ח קונצרני. ככל שההשקעה בחברה מסוכנת יותר כך המרווח יהיה גבוה יותר

דירוג אג"ח:

דירוג אשראי הוא דעה לגבי סיכוני אשראי של הגוף המדורג. הדירוג משקף את הערכת סוכנות הדירוג ליכולת ולנכונות של המנפיק (תאגיד או ממשלה) לעמוד בתשלומי התחייבויותיו במלואם ובזמן. הדירוג משקף את ההסתברות היחסית של המנפיק להגיע לכשל פירעון, ביחס למנפיקים מדורגים אחרים. סוכנויות דירוג אשראי מתמחות בהערכת סיכוני אשראי. כל סוכנות דירוג אשראי מיישמת את המתודולוגיות שפיתחה ומשתמשת בסולם דירוג ספציפי כדי לבטא את הערכות הדירוג שלה. מסקנות הדירוג מתוקשרות בדרך כלל באמצעות סולם דירוג הנע בין AAA ל-D, כדי לשקף את הערכת סיכוני האשראי לגופים המדורגים או למכשירי חוב המדורגים. דירוגי האשראי מתבססים על ניתוח של אנליסטים מחברות הדירוג. דירוגי אשראי אינם מהווים המלצה בפני עצמם וכל החלטת השקעה צריכה להתקבל ע"י שילוב של פרמטרים מסחריים.
לחברות המדורגות בדירוגים גבוהים יותר בד"כ יש מרווח נמוך יותר לעומת אגרות חוב מקבילות באותו מחמ.

מחירי אג"ח

1. אג"ח במחיר הפארי. פארי – מראה לנו כמה כסף יקבל מחזיק האג"ח אם האג"ח מגיעה היום לפדיון (בד"כ הפארי שווה ל-100 אגורות+הריבית שנצברה באג"ח)
2. אג"ח בדיסקאונט – זוהי איגרת חוב שנסחרת בשער נמוך מהפארי
3. אג"ח בפרמיה – זוהי אג"ח שנסחרת בשער גבוה מהפארי

עקום התשואות

עקום התשואות הוא גרף המראה את הקשר שבין המחמ לתשואה.
לעקום התשואות יש 3 מצבים אפשריים:
1. עקום רגיל – עקום שעולה משמאל לימין, כלומר ככל שהמחמ ארוך יותר התשואה באג"ח תהיה גבוהה יותר. לרוב עקום התשואות יהיה בצורתו הרגילה מכיוון שמשקיעים רוצים פיצוי (תוספת תשואה) ככל שמחמ האג"ח ארוך יותר
2. עקום שטוח – עקום בצורה מאוזנת בו מתקבלת תשואה זהה בכל טווח השקעה
3. עקום הפוך – העקום יורד משמאל לימין, כלומר ככל שהמחמ עולה התשואה יורדת. עקום זה אופייני למצב של צפי להורדת ריבית (בדרך לפני האטה כלכלית)