הבנקים המרכזיים ממשיכים לשדר כי התשואות יישארו נמוכות עוד זמן רב והפעם הפד משנה את גישתו ליעד האינפלציה – לא עוד יעד של 2% אלא יעד של 2% בממוצע (ללא הרחבה על תקופת הממוצע). במילים אחרות הבנק המרכזי מאותת לשוק – עזבו נתונים כלכליים אני אחליט מתי יהיה נכון להעלות את הריבית.
מדדי הציפיות של מנהלי הרכש ברחבי העולם הציגו תוצאות טובות המצביעות על צמיחת הכלכלה אך בתקופה הנוכחית יש לבחון נתונים אלו בטווח רחב יותר.
חטיבת המחקר של בנק ישראל הציגה את התחזית שלה לביצועי הכלכלה בישראל ב-2 תרחישים: האופטימי והפסימי. בתרחיש הפסימי, מניח בנק ישראל כי המדינה תחווה גלי תחלואה שיבילו לצמצום פעילות כל מספר חודשים על למציאת חיסון. בתרחיש כזה מניח בנק ישראל התכווצות של 7% בתוצר בשנת 2020 וצמיחה של 3% ב-2021 כמו כן צופה בנק ישראל על פי תרחיש זה כי שיעור האבטלה בסוף שנת 2021 יעמוד על 12.1%.
התרחיש האופטימי של חטיבת המחקר מניח כי ישראל תחזור לתוואי של הרחבת הפעילות הכלכלית החל מחודש ספטמבר ובמקרה כזה התוצר צפוי להתכווץ השנה ב-4.5% אך בשנה הבאה לצמוח בקצב של 6%.
אנו סבורים כי בשלב זה קשה לבסס תרחישי צמיחה שכן רב הנסתר על הגלוי בקשר להשפעת הקורונה. עד למציאת חיסון החזרה לפעילות כלכלית מתבססת על צעדי הממשלות השונות ועל התפתחויות טכנולוגיות בקשר לבדיקות הקורונה.
אג"ח
המסחר באג"ח הממשלתי בישראל בחודש אוגוסט התאפיין במגמה מעורבת. בעוד מרבית העקום השקלי הציג ירידות שערים, מחירי אגרות החוב הצמודות עלו בצורה נאה כך שבסיכומו של החודש ציפיות האינפלציה בישראל עלו. בניגוד למגמה בעולם של עלייה בתלילות העקומים (2-10) שיפוע העקום השקלי נשאר ברמתו מתחילת החודש – 0.6% דומה לרמת השיפוע של העקום האמריקאי.
מגמת ה-Risk-on נמשכת באג"ח הקונצרני בישראל כאשר בחודש יולי הובילו את העליות מדדי תל בונד גלובל ותל בונד תשואות. שוק ההנפקות חזר לחיים עם גיוסים והרחבות של סדרות קיימות כאשר חלק מהחברות מגייסות בריביות של טרום המשבר.
הריבית הממשלתית הנמוכה בצירוף מרווחים שלא משקפים בהכרח את הסיכון הגלום לדעתנו מחזקים את המלצתנו לפעול במשנה זהירות בהשקעה באג"ח הקונצרני תוך בחירה ספציפית של אגרות חוב חלף השקעה במדדים.
מניות
קשה להאמין אך חצי שנה לאחר פרוץ המשבר, עם מיליוני חולים ,למעלה מ-180 אלף מתים, הפגנות ברחובות ואבטלה מזנקת מדדי המניות בארה"ב חוזרים לשיא שלהם.
התמונה אינה משקפת את הכלכלה האמיתית, משקלן של 5 החברות הגדולות במדד (אפל,אמזון, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק) מתקרב כבר לרבע מהמדד. חברות הטכנולוגיה עם זינוק של עשרות אחוזים מתחילת השנה דוחפות את כל המדד לעליות שערים. אנו סבורים כי בסקטורים המסורתיים שאינם טכנולוגיה ישנן הזדמנויות השקעה מעניינות המתאימות למשקיעים עם אופק השקעה רחוק.
